צָיִד של חיות בר אשר נכנסות לישוב – "דילול" – היווה עד היום את דרך ההתמודדות הכמעט-יחידה של רשויות מקומיות בארץ עם הבעיה.
אך בשנים האחרונות גוברת ההבנה שהדילול אינו מהווה פיתרון, וברשויות מקומיות רבות מורגש הצורך למצוא דרך טיפול אחרת. הדילול נמשך מכיוון שהוא מהווה מעין "פלסטר" שמיועד להרגיע תלונות תושבים, אך כל המומחים מסכימים שהוא אינו בר-קיימא – ההשפעה שלו היא לטווח קצר בלבד. בנוסף, הוא מעורר התנגדות תושבים מסיבות של צער בעלי-חיים, ואף עלול לסכן תושבים:
- פעולה לטווח קצר: ציד של חיות בר כגון חזירים או תנים מביא להקטנת האוכלוסיה המקומית לזמן קצר בלבד, שלאחריו היא חוזרת מהר מאוד לגודלה הקודם (על פי מחקרים שנערכו בארץ ובעולם, הדבר נכון אפילו כאשר הציד פוגע ב50-75 אחוז מהאוכלוסיה*). כמות המזון הזמין לחזירי-הבר נשארת דומה, ועל כן אלו שנותרו מתרבים מחדש בקצב מהיר יותר. היותה של שיטה זו יקרה, יחד עם חוסר היעילות שלה, מהווים גם בזבוז כספים של הרשות המקומית. קיראו עוד
- צער בעלי-חיים: הרג חיות בר מעורר התנגדות ציבורית בשל היותו בלתי-הומני. התנגדות זו הולכת ומתגברת, והתחזקה בעיקר בשנים האחרונות, הן בארץ והן בעולם. פעמים רבות הירי אינו הורג את חזיר הבר ישירות, אלא פוצע ומשאיר אותו לגסוס למוות. הציד עלול גם לפגוע בגורים, או לפגוע באימהות מניקות ולהפקיר את גוריהן למוות מרעב.
- סיכון לתושבים: ירי בחזירי בר עלול לסכן גם בני-אדם. החוק, האוסר על ירי במרחק הקטן מ500 מטר מבתי מגורים, לא תמיד נאכף – בגלל רצונם של הציידים לפגוע בחיות הבר שמתקרבות אל הבתים.
החדשות הטובות הן שקיים פיתרון אמיתי לכניסת חיות בר לעיר. הוא דורש שינוי של הגישה, אבל הוא מספק טיפול שורשי בבעיה, מפחית את הנזקים ואת תלונות התושבים, והוא הומני. קיראו עוד.
פוסט שהתפרסם בפייסבוק בעקבות ירי בגור חזיר בר בשכונת קרית אליעזר בחיפה. הפוסט משקף את ההתנגדות הגוברת של תושבים להרג חיות בר, ואת החשש להפרת החוק שאוסר ירי בסמוך לבתי-מגורים.
בר-אדם 